משה, בן 39 מנס ציונה
פגשתי את רפואת הקמבו מספר פעמים בעבר והרגשתי את העוצמה והניקוי ואני חושב שזה תהליך עמוק ומעצים פיזית מנטלית וריגשית בעיקר
מאיר הוא מטפל מאוד רגיש בעל הבחנה מדוייקת ,יכולת זיהוי מצבים ועבודה על שורש הבעיה, מהטיפול הראשון הרגשתי שהטיפול הוא שונה ממפגשים אחרים שהיו לי, היכולות של מאיר לאפשר לי את המקום הבטוח לעבודה פנימית והשיחה המקדימה לדבר על נושאים מורכבים כמו מערכות יחסים, משפחה, כאב, רגשות, ענינים שהם מורכבים אצלי בחיים, הפך את הטיפול להרבה יותר ממוקד מדוייק ובכל ערך רב עבורי. הצלחתי לבטא ולהתמודד המקומות האלו, וגם אם לא הכל נפתר במיידי אני מרגיש את העוצמה של הטיפול, המיקוד בבעיות והתהליך שקורה
!מעבר לכך הטיפול משרה המון שקט,מיקוד, שמחה, ואהבה
אני מרגיש ביום למחרת הרבה יותר חזק בגוף, הרבה פחות חולה ,במיוחד בחורף ממליץ בחום!
רונה, בת 28 מתל אביב
כשהייתי בתחתית - מצאתי את מאיר, כשמו כן הוא, האיר לי את הדרך. למאיר יש כל מיני דרכים יצירתיות, טבעיות, אותנטיות להראות לך את האור שבך. הוא סיפר לי על דרך הטיפול הייחודית עם הקמבו, ואני כאחת שאוהבת להתנסות בדברים חדשים ישר קראתי על זה ככל האפשר והחלטתי שאני מתחילה תהליך פנימי איתו, ובפעם הראשונה שהגעתי אל מאיר, הוא הכניס אותי אל ליבו, ראה את כל הטוב שבי ונתן לי את כל האומץ שהיתי זקוקה לו, וכך היה.
במהלך הטיפול מאיר ראה בי את העוצמות שלי והעיז לקחת איתי עוד צעד אחד קדימה, הוא נגע בדיוק במקומות שהיו צריכים להשתחרר ולאחר הטיפול השקה אותי ונתן לי בדיוק את מקום המרגוע שבו הייתי צריכה להיות. הרגשתי שאני נמצאת במקום בטוח, שמעז ביחד איתי, שקשוב לליבי. הטיפול היה שונה מכל מה שהכרתי, מפה לשם מצאתי את עצמי גם ממליצה עליו בטלויזיה! ומאז דרכינו ממשיכות יחדיו ❤
ורד, בת 29 מיפו
הטיפולים שעברתי אצל מאיר היו עבורי חוויה מאוד אינטימית ומשחררת. הנוכחות המוקפדת, המסורה והרגישה של מאיר העבירה בי חוויה פנימית מאוד בטוחה ועוטפת. על החווית עצמן קשה לי לדבר או לכתוב, מכיוון שהן באמת קוסמיות וקשה לתפוס אותן במילים. אלו תהליכי הטהרות פיזית ונפשית ברמה מאוד גבוהה שאינה נגישה לנו כמעט מעבר לטיפולים מסוג זה.
ממליצה להתמסר לשביל היפיפייה שפורס עבורינו מאיר מהרגע שנכנסים למרחב הטיפול שלו, ההתמודדות עם האתגרים הפנימיים, השחרור והקתרזיס המרגש שחשים לאחר מכן. תודה!
שני, בת 27 מתל אביב
בפעם הראשונה שצעדתי אל תוך הג'ונגל של מאיר חששתי מדי.
כל המעכבים שהגעתי על מנת להתמודד איתם, שינו את צורתם לפחד לדבר ולהיפתח. בכלל לא חשבתי שתידרש רמה כזו של פתיחות. לא ידעתי מה מסתתר בין העצים של מאיר ובאילו חיות אתקל. מאיפה תצוץ הסכנה הבאה ואיזה כוח פנימי יצטרך להתפרץ ממני כדי להתמודד איתה.
כשפגשתי את מאיר הסתבר לי מיד שהמפגש עם חיות הפרא שלי בכלל לא מסוכן. תחושת הנינוחות הייתה מהעמוקות שחוויתי בחיי. הצלילים של הג'ונגל של מאיר אפשרו לי להצטרף למנגינה ופשוט לשיר את חששותי, אהבותיי ומעכבי לשיר הרמוני. בפעם הראשונה בחיי נתקפתי באומץ לדפוק על דלתות שבעבר היישרתי להן מבט וסובבתי את גבי.
כוח מתפרץ כמו משרביט קסם המורה לי לשבת ולחבק בשלום את כל מי שאני. בג'ונגל של מאיר שום דבר אינו ניתן לשיפוט, שם אפשר להשאיר את השיר הקודם לפעם בדרכים וללכת הביתה עם שיר אחר. קשה היה לי לא לחזור לג'ונגל של מאיר כדי לדפדף בספר שלי לעמוד הבא. ולזה שאחריו. נשאבתי לתהליך אהוב של שייכות לעצמי.
לפעמים צחקתי צחוק מתגלגל לנוכח ההוויה האופפת אותי ולפעמים בכי מר. בשני המקרים החיוך של הג'ונגל של מאיר האיר לי פנים של יום רגיל שאין בו אפילו חתיכה קטנה של פחד. כשרציתי לזרוק לנהר את הכאבים העוטפים ואת חתיכות השקר הסכים הנהר להכיל אותם ולקחם איתו בזרם. כשעלו בי מיצים של עבר ורציתי להקיא אותם מתוכי ולהשאיר אותם מאחור הסכים הנהר לשמור עליהם במקום רחוק והבטיח אף פעם לא לכעוס.
אי שם בין הדרכים של הג'ונגל של מאיר ניטע גל הג'ונגל שלי.
תודה.